ראשי ועד המושבה

ראשי ועד המושבה

"ועד המושבה" היה קיים בכל מושבה חדשה שהוקמה בארץ-ישראל. הוא נבחר מדי שנה בדרך דמוקרטית והיה התא השלטוני העברי הראשון בארץ. הוועד תיקן תקנות לניהול עצמי של המושבה, הנהיג סדרים ציבוריים, הטיל משמעת, ביצע עבודות בשביל קהילתו, הקים מוסדות לשירות האזרחים וייצג את התושבים כלפי פנים וחוץ.

ועד המושבה לא היה מוסד רשמי בעל סמכות להטלת מיסים. הוא מילא שליחות חלוצית ביצירת משטר עברי עצמאי. ועד המושבה של הרצליה התקיים מסוף 1924 עד סוף 1936.

תחילה נבחר ועד זמני לשלושה חודשים: ש.ז. לוין, ס. פיין ומ. דוידוביץ'. זה היה ועד המושבה הראשון של הרצליה. בינואר 1925 נבחר "ועד תמידי" למשך 6 חדשים.

בעקבות חילוקי דעות בין חברי הוועד וביקורת עליהם, התפטר הוועד, אך באסיפה כללית ביולי 1925, נבחר ועד חדש עם היושב ראש הקודם.



 ד"ר ארווין קוטין

רופא במקצועו. התגורר במושבה הגרמנית שרונה, ובראשית 1925 רכש חלקת קרקע ובנה בית מגורים בהרצליה והביא לכאן את משפחתו. נבחר ליו"ר ראשון של ועד המושבה בינואר 1925. כאשר הוועד חיפש רופא למושבה הוצע לקוטין תפקיד זה – והוא היה הרופא הראשון בהרצליה. קבלת המשרה הציבורית חייבה אותו להתפטר מחברותו בוועד המושבה, בעקבות תוספת לתקנון המושבה: פקיד ועד המושבה או מי שיש לו קשרי עסק עם הוועד – לא יכול לשמש כחבר בוועד המושבה.
בתקופת היותו יו"ר הועד מינה ועדה לעיבוד תקנון לניהול המושבה, תקנון שהובא לאישור של האסיפה הכללית - וזו הוסיפה תקנה חדשה, המחייבת את התושבים להעסיק במשקיהם עבודה עברית. על הוועד בראשותו הוטל לארגן את המוסדות הראשונים ולהפעילם בהקדם כדי שמתיישבים נוספים יוכלו להתיישב. בראשית שנות ה-30 עזב את הרצליה.


 ד"ר נתן צ'רנייבסקי
רופא שיניים שרכש בארה"ב חלקת קרקע מ"קהיליית ציון" ועלה לארץ, להרצליה. באמצע שנת 1929 נבחר לראש ועד המושבה, ושימש בתפקידו זמן קצר בלבד. באחת האסיפות הוא עורר סערת רוחות, הובע בו אי-אמון, והוא נאלץ לוותר על כהונתו.


 מרדכי פרלין
לאחר שהצטרף לארגון "בני בנימין" שעלה להתיישבות בהרצליה, והיה עם הראשונים לבניין המושבה, בנה את ביתו, נטע פרדס, נטע וטיפל בפרדסים של אחרים ולימים היה מנהל פרדסים. השפעתו הייתה רבה על חברי "בני בנימין" וסמכותו הייתה מקובלת על רבים והוא נבחר לכהן כיושב ראש הוועד.


 אברהם ליברמן
עלה לארץ בדצמבר 1925 והצטרף אל בניו שגרו בהרצליה. גידל ירקות, בנה לול הקים בית מגורים ונטע פרדס. בקיץ 1930 נבחר ליושב ראש הוועד וכיהן עד ראשיתה של השנה הבאה. בתקופה זו היה מצבו של הוועד דחוק מאוד. ההוצאות גדלו (בייחוד בסעיפי חינוך ובריאות), ולמרות הדרישות התושבים לא שילמו את מיסיהם לוועד. החזקת המוסדות נעשתה קשה יותר ויותר ועל ליברמן הוטל להיאבק במצב הכספי הקשה.


 שמעון זאב (ש"ז) לוין
בראשית 1931 נבחר ועד חדש. ליושב ראש נבחר שמעון זאב לוין, אחד משבעת המייסדים ולסגנו משה כהני.זו היתה כהונתו השניה של לוין כראש הוועד, שכן כבר ב-1926 נבחר לעמוד בראשו לאחר עזיבת ד"ר נתן צ'רנייבסקי. הוועד החדש דן במצב הכספי החמור בו לא היו תשלומי מיסים לוועד, החובות גדלו, הפקידים והמורים לא קיבלו משכורות, והמרפאה נסגרה. לבסוף הוחלט לסגור את כל המוסדות החיוניים לתושבי הרצליה. לאחר ימים של ביקורת בעיתונות על חברי הוועד בשל צעדם הקיצוני בסגירת המוסדות החיוניים למושבה, ולאחר ויכוחים סוערים נפתחו המוסדות מחדש. יושב הראש ש"ז לוין הודיע על התפטרותו. סגנו משה כהני נבחר במקומו.


 משה כהני
משה כהני, אחד משבעת המתיישבים הראשונים, נבחר לתפקיד, לאחר ששימש כסגנו של ראש הוועד הקודם - ש"ז לוין. הוא כיהן כיושב ראש הוועד במשך שלוש שנים. בשנים אלו התרחבו נטיעות הפרדסים ועיבוד הקרקע. הממשלה ביצעה מדידת קרקעות וקביעת גבולות, ונפתחה אפשרות לרישום בעלות חוקית בספר האחוזה הממשלתי – טאבו, למכור ולקנות, לחלק אדמות למגרשים ולשעבד אדמה לצורך קבלת הלוואות.
בינואר 1933 הודיע כהני כי עסקי הציבור גוזלים ממנו זמן רב ומפריעים לו לעבוד במשקו החקלאי והוא נאלץ לכן להתפטר מתפקידו. חברי הוועד הצליחו לשכנעו להמשיך בכהונתו והסכימו לפצותו בתשלום 5 לירות לחודש. זו הייתה הפעם הראשונה שראש הוועד קיבל משכורת.
בראשית 1934 נבחר ועד חדש ומשה כהני נבחר שוב ליושב ראש. חודשיים לאחר מכן התפטר כהני מראשות ועד המושבה.


 אברהם הירש
נבחר לתפקיד יו"ר ועד המושבה לאחר התפטרות משה כהני, בספטמבר 1934. היה יושב-ראש ראשון שאינו מן המייסדים, שכן הגיע למושבה כשלוש שנים לפני כן מארצות-הברית. לשני דברים התמסר במסגרת תפקידו: הרחבת מסגרת משלמי המיסים לוועד וכינון מועצה מקומית רשמית. כמו כן הבין הירש, כי ענף הפרדסנות אינו יכול לשמש מקור כלכלה בלעדי לאוכלוסיה הגדלה ויש לחפש ענפי תעסוקה חדשים כמו מסחר, תעשיה ופיתוח חוף הים. הוא פעל במרץ להשיג אישור לכינונה של מועצה מקומית רשמית, משום שלוועד המושבה לא הייתה יכולת לנהל כראוי את המושבה בגלל חוסר סמכויות חוקיות. בדצמבר 1936 אושרה הקמת המועצה ואברהם הירש נבחר לכהן כנשיא המועצה הראשון.


 

 

ראשי ועד אזור ג'
באזור המערבי של הרצליה, אזור ג', הלך ונוצר ועד מקומי עצמאי של המתיישבים שהתיישבו שם החל מ-1926. המקום נחשב מרוחק במקצת מאזור ד' ומופרד ממנו על-ידי הביצה, דבר שסייע ליצירת שני יישובים ושני ועדים - בעיה שהעסיקה את הוועד שנים רבות.
 

 משה יצחק מבוביץ'
מראשוני המתיישבים באזור המערבי של הרצליה. את אדמתו רכש מ"קהיליית ציון אמריקאית" בעודנו תושב ארה"ב ועלה לארץ עם משפחתו ב-1926. בנה את ביתו במו ידיו ונטע פרדס בן 10 דונם. משה מבוביץ' בלט בפעילותו הציבורית באזור ג' וחבריו מצאו אותו מתאים להיות יושב-ראש ועד המושבה. בשם הוועד פנה אל ועד המושבה הרצליה וביקש להגיש עזרה לתושבי האזור שנזקקו למרפאה של המושבה ולקבל לבית הספר במושבה את ילדי התושבים באזור ג'.
מ"י מבוביץ' היה אביה של גולדה מאיר.


יצחק לוין
התיישב בהרצליה ב-1929 (תחילה באזור ד') ואח"כ עבר עם משפחתו לאזור ג', לבית שבנה במו ידיו, לו הוסיף משק עזר. היה מעורה בעבודה ציבורית בהסתדרות וכן שופט בורר שפסקי דינו היו מקובלים על הכל. שימש יושב ראש הוועד של אזור ג' במשך מספר שנים.


פאול לוינסון
עלה לארץ ב-1940 ובנה את ביתו באזור ג'. מצא שפה משותפת עם עסקני המקום ונבחר לתפקיד יושב ראש ועד המושבה באזור. בתפקידו התמסר להגדלת האוכלוסיה המקומית על-ידי משיכת מתיישבים חדשים. לוינסון חיפש אפשרות לקבלת מעמד חוקי של מועצה מקומית עצמאית, אך ממשלת המנדט לא נענתה לבקשתו משום שגודל האוכלוסייה לא הצדיק הקמתה של מועצה כזו.


 מנשה הלל
מנשה הלל עלה לארץ עם משפחתו ב-1933. ב-1944 עבר לגור בהרצליה באזור המערבי, פתח בית-חרושת לתעשית משקולות וצירים למיניהם, ועסק בתיווך קרקעות. נבחר ב-1950 ליושב ראש ועד אזור ג' ותרם לפיתוח המקום.


 ד"ר פרץ קרסני
עורך-דין במקצועו שנמשך לעבודת האדמה. עלה לארץ ב-1940 והתיישב באזור המערבי של הרצליה, שם הקימו הוא ואשתו, מרתה, משק חקלאי בו עבדו במסירות. הוא נענה להפצרות חבריו והחל לפעול בעסקי הציבור המקומי כחבר ועד המושבה באזור המערבי. לא עבר זמן והוא נבחר כיושב ראש ועד המושבה באזור. בתקופתו נדונה בעיית איחודם של אזורי הרצליה. ד"ר קרסני התנגד לרעיון והיה מראשי הדוברים נגד המיזוג ואף הביע את התנגדותו בפני השלטונות. למרות דעתו החליט משרד הפנים על איחוד מוניציפלי וד"ר קרסני ייצג במועצה המקומית את האזור המערבי ושימש כסגן ראש המועצה. 

 

 

עבור לתוכן העמוד
 כתובת הנהלת העירייה - רח' הנדיב 2, ת.ד 1, הרצליה 46100