תמונה דקורטיבית


תוכנית התזונה העירונית

תזונה נבונה ואורח חיים בריא – החל מגיל הרך ועד הגיל המבוגר, בכל המסגרות

תוכנית ההזנה העירונית – מחזון להגשמה

אורח החיים המודרני המתאפיין בשפע תזונתי ו"יושבנות" גרם בעשורים האחרונים לעלייה משמעותית בשכיחות עודף המשקל וההשמנה, כאשר לפי הנתונים של משרד הבריאות מהשנים האחרונות, 1 מתוך 4 ילדים בישראל הוא בעל עודף משקל. הגורם העיקר לכך הוא עלייה בהרגלי אכילה לא בריאים. הרגלי האכילה שילדים מסגלים לעצמם בגילאים הצעירים ילווה אותם בבגרותם וישפיעו על משקל הגוף והבריאות שלהם בטווח הארוך.

התערבות לשינוי ההרגלי האכילה צריכה לכלול את כל הגורמים המקיפים את הילד; הבית – המשפחה הגרעינית, החברים- קבוצת השווים והצוות החינוכי, מתוך הנחה שע"י מתן הכלים הנכונים וגיוס הילדים, הם יאמצו את הדרך ויוכלו להיות סוכני השינוי להמשך השפעה בבית ובסביבה הקרובה.

בשנת 2015 יצאה לדרך "מהפכת התזונה בצהרונים", שבבסיסה עומד הצורך להנגיש מזון בטוח ובריא אחיד לכל הילדים, ללא הבדלים סוציואקונומיים תוך חינוך להרגלי אכילה נכונים והעלאת המודעות.

תחילת התוכנית הייתה באיסוף נתונים מקיפים על המזון המתקבל בשטח, עבודה לפי נהלים ומידת המודעות של הצוות החינוכי והילדים על מזון בריא והרגלי אכילה נכונים. המשך התוכנית היה בהכנת מכרז הזנה אחיד הכולל מסמך סטנדרטים להגדרות מזון ותזונה, בניית תהליכי פיקוח ובקרה, בניית תוכנית הדרכות מערכתית.

זמן ההתערבות: 7 שנים; 2015 - 2022

מקום ההתערבות: בתוך המסגרת החינוכית - המקום בו הילדים מבלים את מרבית זמנם ומרצם ואשר מהווה מוקד השפעה משמעותי ביותר על חייהם ולרשות יש את המקום להיכנס ולהשפיע, בשיתוף פעולה מלא עם מערכת החינוך הפורמלית והבלתי פורמלית, הצוותים החינוכיים וההורים.

אוכלוסיית מטרה: סך של כ-7000 ילדים המוזנים במסגרת החינוכית, החל מגיל 4 חודשים במעונות יום, דרך גילאי 3-10 בגן ובית ספר יסודי, ובמסגרות החינוך המיוחד – עד גיל 21.

שיתופי פעולה: משרדי ממשלה; החינוך והבריאות, מחלקות העירייה, המרכזים הקהילתיים, מפעילי הצהרונים, צוותים חינוכיים, ספקי המזון, הורים וילדים. 

תמונת מצב לפני ההתערבות: כלל הילדים המוזנים במוסד החינוכי, מקבלים מזון שאינו מפוקח ללא תהליכי בקרה, באיכות ירודה, ללא ערכים תזונתיים ולא מגוון. 

תמונת מצב לאחר ההתערבות: כלל הילדים המוזנים במוסד החינוכי, ללא הבדלים סוציואקונומיים, אוכלים ונהנים ממגוון רחב של מזון איכותי ובריא העומד בדרישות התזונתיות המתאימות לפי גיל, נחשפים למזונות חדשים באופן הדרגתי ועקבי תוך תיווך נכון של המזון ע"י הצוות החינוכי. בנוסף, הילדים מקבלים העשרה חינוכית להגברת הידע והעלאת המודעות להרגלי אכילה נכונים ומזון בריא לאורך השנה. כלל מערך המזון מפוקח באופן צמוד ושוטף החל מנקודת המוצא במפעל ההזנה ועד נקודת הקצה בצהרונים, המזון עובר בדיקות מעבדה בשגרה, מונפקים דו"חות ביקורת ומתוקנים ליקויים. 

חלק בלתי נפרד מתהליך ההטמעה הוא בשיווק ופרסום התוכנית לאורך השנה; הצגות בריאותיות חוויתיות לילדים, הרצאות וסדנאות לקהל הרחב, קורסי מתנדבים לצהרונים והכשרתם, שיווק במדיה החברתית ודיוור ישיר למייל התושבים.

מסקנות ודיון: תהליך הטמעת השינוי בהרגלי האכילה אצל ילדים וקידום בריאותם התאפשר אודות לבנית תוכנית הזנה עירונית מסודרת, שימוש התשתיות הקיימות בעיר, גיוס רחב של הקהילה ובתי האב לדבר בשפה אחת של בריאות, וקידום שיתופי פעולה רב מערכתיים.