יקירי הרצליה |   1984 - 2007
   

אוריאלי שמחה
דקורטיבי
אוריאלי אריה
דקורטיבי
אבני יהושע
דקורטיבי
אינשטיין בת שבע
דקורטיבי
בוהקוב יוסף
דקורטיבי
בינדר יצחק

בלומנקרנץ רחל
דקורטיבי
בן חיים בסמן
דקורטיבי
רבקה בלאס חיים
דקורטיבי
גאיל יהואש
דקורטיבי
גוטהרץ יעקב
דקורטיבי
גינצבורג נחמיה

גלוזמן יוסף
דקורטיבי
דורפצאון יהודה
דקורטיבי
דרורי מנחם
דקורטיבי
האנובר דניס 
דקורטיבי
הלפרין גליה
דקורטיבי
זונדול רוזוב

טאו יהודה
דקורטיבי
טייכנר אהרון
דקורטיבי
כהני משה
דקורטיבי
לבצלר שרה
דקורטיבי
לזר בנימין
דקורטיבי
 לנצט צבי

מגדל שושנה
דקורטיבי
מולק רחל
דקורטיבי
נאור לאה
דקורטיבי
נאור מרדכי
דקורטיבי
נג'ארי אברהם
דקורטיבי
פלדמן משה

פפו זולאי
דקורטיבי
קינן עופרה
דקורטיבי
רוזנהק משה
דקורטיבי
שכטר שמעון
דקורטיבי
תנעמי שלמה


אוריאלי שמחה
הגיע ארצה בשנת 1925 ופנה להכשרה חקלאית , 1927 עבר להרצליה והצטרף לקבוצת "השדה" שעסקה בחפירת בארות וקדוחי מים בכל הארץ, הקבוצה גילתה מקורות מים רבים במקומות שנחשבו כצחיחים. עסק בפעילות ציבורית שימש 5 שנים חבר בהנהלת בית האבות ברח' הרב קוק והיה יו"ר ההנהלה במשך 20 שנה בהתנדבות. בשנת 1975  הוציא לאור את הספר "חיי, ביתי, ארצי" ובו סיפורה של ההתיישבות וסיפור משפחתו.

 


אוריאלי אריה
קיבל את התואר על פעילותו הייחודית בהתנדבות למעלה מ- 50 שנה בפיקוד על ההגנה בהרצליה , בסיוע להעפלה ועל פעילותו הציבורית העניפה. היה חבר מועצת העיר הרצליה במשך 16 שנים  וסגן ומ"מ ראש העיר.משמש מופת ודוגמא לפעילות ציבורית בהתנדבות  לרווחת הקהילה והעיר. יו"ר וגזבר מכבי ומכבי צעיר, יוזם מקים בית ראשונים , פעיל מרכזי בהקמת בית ההורים ע"ש כספי ופעיל עמותת "גיל הזהב".


אבני יהושע
איש ליטא,הגיע להרצליה בשנה הראשונה להיווסדה ונימנה עם שבעת המתיישבים הראשונים.רכש קרקע לעצמו ולקרוביו בהרצליה, נטע פרדסים הקים לול ורפת ועסק בגידול דבורים בהרצליה. 


אינשטיין בת שבע
עסקה שנים רבות בפעילות התנדבותית ותרמה מניסיונה הרב בהנהלת חשבונות ובסיוע למשפחות במסגרות השונות.  סייעה בהקמת סניף   "אילן" בהרצליה,התנדבה בעמותה למען העיוור. בשנים הראשונות לקום המדינה העניקה מניסיונה וכישוריה והנחילה לעולים החדשים את מיומנויות השפה העברית בשכונות בעיר, סייעה למשפחות במעברות. ביוזמתה אורגנו חוגים לנערות מהאוכלוסיות החלשות  שעסקו במגוון נושאים.פעלה במועצת העיר הרצליה בועדות התנדבותיות שונות .היתה יו"ר נעמ"ת הרצליה ובהנהלתה המסורה שימש הסניף דוגמא ומופת בארגון נעמ"ת בארץ. 


בוהקוב יוסף 
התפרנס מעמל כפיים, איש ליטא שעלה לארץ בראשית 1924 והצטרף אל ראשוני המתיישבים בהרצליה . היתה לו חלקת קרקע במרכז המושבה שם הקים את ביתו ואת עסקיו. 


בינדר יצחק
עלה לארץ בשנת 1924 ולאחר כמה חודשים באו בעקבותיו רעייתו ושלושת ילדיהם. הצטרף לראשוני הרצליה , רכש 25 דונם והקים צריף למגורים ולאחר שאזל כספו מעבודות חקלאות פתח חנות לממכר בדים  ומאחורי החנות הקים בית מלאכה לחקלאות.


בלומנקרנץ רחל
בת לאחת המשפחות הוותיקות בהרצליה, תושבת העיר משנת 1928. התואר ניתן לה על פעילות התנדבותית מסורה ורבת שנים, בשורה ארוכה של ארגוני התנדבות, שתחילתם במגוון תפקידים שמלאה במסגרת משימות הגנה במרחב הרצליה, עוד בטרם הקמת המדינה.  


בן חיים בסמן רבקה
על פעילותה רבת השנים בארץ ובעולם בתחום התרבות והספרות ובעיקר הספרות היידית. משוררת המתגוררת בהרצליה מזה 40 שנה. מגדולות המשוררות בימינו בשפה היידית, הידועה בחוגי הסופרים והמשוררים בארץ ובעולם. ניצולת שואה, החלה את כתיבתה בשפה היידית עוד בהיותה בגטו. פרסמה עשרה ספרי שירים  שתורגמו לעברית, אנגלית צרפתית , פולנית, גרמנית ופלמית. כלת פרס מאנגר ופרסים ספרותיים חשובים. פעילה במוסדות ספרותים רבים ולתרומתה לתרבות היידית ולקהילת ניצולי השואה אין אח ורע.


בלאס חיים
על פעילות התנדבותית רבת שנים בהגנה, בצבא הבריטי ובצה"ל, ופעילותו במשך 36 שנים לייעורה של הארץ. היה פעיל ציבורית כחבר מועצת עיריית הרצליה והיה סגן ראש העיר במשך 5 שנים. יו"ר אגודת בית האבות ברח' הרב קוק בהרצליה וחבר האגודה לעזרה הדדית למבוגרים במערב העיר. פעל ותרם לחיי הקהילה בעיר.


גאיל יהואש
נולד בליטא למשפחה מסורתית ציונית. פעיל בתנועה הציונית הכללית. בשנת 1935 עלה ארצה, הגיע להרצליה והתקבל כמזכיר ומנהל מפעל המים המקומי שבו עבד 49 שנים עד לפרישתו.  סיים את לימודיו בבית הספר הגבוהה למשפט וכלכלה בנושא קואופרציה ונבחר ליו"ר הנמהלת ברית פיקוח "האכר" לאגודות חקלאיות ואגודות מים . חבר בועדת הקואופרטיבים העליונה של משרד העבודה , נתמנה למנהל אגף המים העירוני עם העברת נכסי  מפעל המים לעירייה  ושימש כיו"ר ארגון ערים למים בשרון.


גוטהרץ יעקב 
בן למשפחה ציונית דתית עלה לארץ עם רעייתו בשנת 1923 במולונו בתל אביב שמע על המושבה העומדת להיווסד בהרצליה ורכש 25 דונם , הקים בית מגורים ורפת גדולה, כשהפרות חלו נאלץ למכור את הרפת  ועסק במסחר. בעל ערכים ועקרונות ישר דרך ומצניע לכת.


גינצבורג נחמיה
עלה מרוסיה בגיל 15, עבד בחקלאות במושבות השונות, עם ייסודה של הרצליה  הצטרף למייסדים  הצטרף למייסדים בתור צעיר השולט בשפה הערבית. היה הפועל הראשון בהרצליה וכל ימיו שמר אמונים לראשוני המתיישבים.


גלוזמן יוסף  
זכה בתואר על פעילות התנדבותית מגוונת בארץ ובחו"ל לפני ואחרי הקמת המדינה. גלוזמן שירת ב"הגנה", בנוטרות ובצבא הבריטי ובמקביל סייע בתיעוד ימיה הראשונים של הרצליה. עם קום המדינה עמל רבות בקליטת עולים מחבר העמים. כיום משמש כיו"ר הנהלת "משך ראשונים", יו"ר הנהלת בית האזרח, וסגן ארגון הגג של המתנדבים בהרצליה.  


דורפצאון יהודה 
בשנת 1934 עלה ארצה והקים את מפעל הגלויות "פ-לפוט" בתל אביב, ב- 1937 הגיע עם משפחתו להרצליה והקים את ביתו , נמנה עם חבר השופטים ואף היה חבר הנהלה בבית המשפט בהרצליה, ממקימי מכבי אש הרצליה, ניהל את בית הכנסת אחדות , יחד עם בני משפחתו הרחיב את המפעל  בהרצליה.


דרורי מנחם
ניצול שואה שעלה ארצה, שירת באצ"ל, והיה בין מייסדי שכונת החיילים במערב הרצליה. כיהן כחבר מועצת העיר במשך 3 קדנציות. היה ממקימי בית הכנסת בבית "שירנה", מזכיר ועד הרצליה ומפעל המים במערב העיר, ובין מקימי הספריה העירונית בהרצליה ב'. 


האנובר דניס
דניס האנובר הפך את מקצוע הלחימה לכלי אשר באמצעותו הוא מגשים את המטרות שלשמם הוא פועל – הקניית ערכי כבוד ובטחון לאדם באשר הוא. הוא אבי שיטת "דניס השרדות" שיטת הגנה עצמית ישראלית ייחודית שקבלה הכרה בינלאומית. הדגש לשיטתו הינו  על יתרון הרוח על החומר ושימוש באמנויות הלחימה השונות ככלי רוחני המשלב יכולת התגוננות.הוא התאים את השיטה לכל שכבות האוכלוסיה ואלפי בני נוער ילדים ובעלי מוגבלויות  נהנים ממנה.   


הלפרין גליה 
נמנת עם ילדי גן הילדים  הראשון בהרצליה, פעלה במסגרת ש"י בימי ההגנה והיתה פעילה נמרצת במשך שנים רבות במסגרת ארגון המשק לשעת חירום בהרצליה, הקימה את סניף לב אל לב והיתה בצוות המייסדים של שרות יעוץ לאזרח בהרצליה. חברת מועצת "משך ראשונים" וחברת הנהלת בית ראשונים.


זונדול רוזוב 
התואר ניתן לו על היותו אוזן קשבת ,נתן תמיכה ויעוץ לזולת בכל נושא ועניין שחייב פניה לרשויות ולמוסדות חוץ. היה חבר מועצת העיר הרצליה במשך 5 קדנציות רצופות משנת 1945, שימש כסגן ראש המועצה, פעיל בהגנה בהרצליה , מרכז המדור להכשרה מקצועית בשרות התעסוקה וממונה על יחסי העבודה במחוז תל אביב והמרכז.


טאו יהודה  
עלה ארצה ב- 1936 והגיע להרצליה, עבד במשתלה ברעננה ובענפי חקלאות שונים , נבחר למזכיר לשכת העבודה בהרצליה, ואחר כך עבר למועצת הפועלים, הוענק לו תואר ,יקיר ההסתדרות" . היה חבר המועצה המקומית ומועצת העירייה במשך 5 קדנציות בראשות בן ציון מיכאלי, פסח יפהר, נתן רוזנטל ויוסף נבו. 


טייכנר אהרון
פעילותו  רבת שנים בתחומי הרפואה הציבורית, הרווחה והחברה בהתנדבות ובנועם . עשייה מתמשכת לטובת הכלל במד"א, בבית ההורים שלום, בקופת חולים ובסיוע לחולים עולים וזאת, מתוך ידיעתו את מצוקתו של המהגר המגיע לארץ חדשה. 


כהני משה  


לבצלר שרה 
התואר ניתן לה על  טיפול של עשרות שנים, מפעל חיים ממש, במאות מפגרים ומוכי גורל בהרצליה. המעון הידוע בעיר קרוי על שמה ומשמש עד היום אכסניה טיפולית מוכרת ומוערכת, מהמובילות במדינה בתחומה. גב' לבצלר, שעסקה שנים רבות בפעילות התנדבותית. 


לזר בנימין 
כיהן במועצה המקומית הרצליה לאחר קום המדינה וכשהוכרזה הרצליה לעיר היה חבר בועדת ההנהלה ושימש כיו"ר סיעת חרות במועצת העיר. בשנת 1941 פורקה פלוגת בית"ר בהרצליה וחבריה גורשו מהמקום, הודות לפעילותו העקשנית שקדנותו ואמונתו  הוקם מחדש סניף בית"ר בעיר, הוקמו קופת חולים לעובדים לאומיים, כפר הנוער דוד רזיאל  ועוד מוסדות רבים לרווחת תושבי העיר.


לנצט צבי
נולד בהונגריה, עלה לארץ בראשית 1924 , שמע על ייסוד המושבה בשרון ונסע לבדוק את הקרקע , הוקסם מהנוף. הוא היחיד מבין מייסדי הרצליה שראה את האדמה לפני שהחליט לקנותה. רכש 100 דונם מאדמת הרצליה. הקים את ביתו ליד הצריף הראשון על הגבעה לשם הביא את משפחתו שהיתה המשפחה הראשונה בהרצליה.


מגדל שושנה
תרומתה ייחודית בהתנדבות לשימוש ותיעוד ראשית ימיה של הרצליה. פעלה לפרסום "ספר ראשוני הרצליה" ובעקבותיו הקימה את עמותת "אהבת ציון" לאחוות ראשוני הרצליה. בת הרצליה ועוסקת בפעילות התנדבותית בגלוי ובסתר למען הזולת.


מולק רחל
פעילות מתמשכת בשדה החינוך ותרומה ארוכת שנים לתלמידי העיר והשרון ופעילות התנדבותית למען האזרח המשמשים סמל ומופת לרבים. היא המורה הראשונה במושבה הרצליה, ממקימות בית הספר ויצמן שהעמידה דורות רבים של תלמידים תוך הנחלת החינוך לנוער על פי דרכו כעקרון מנחה.  זכתה לתואר "יקיר החינוך הרצליה".


נאור לאה
על פעילותה רבת השנים בתחום התרבות והספרות, ובמיוחד ספרות הילדים בישראל בכלל ובהרצליה בפרט.לאה נאור ילידת הרצליה, גדלה בה וחיה במושבה שהיתה לעיר כמעט כל חייה, יצירתה מושפעת מ"הרצליה של פעם" בימי החלוציות והתום. היא סיימה את לימודיה בבית הספר העממי במושבה ולמדה במחזור הראשון של תיכון "הראשונים" . לאחר מכן יצאה לבית הספר החקלאי "עיינות" .נמנתה עם הגרעין המייסד של קיבוץ נחל עוז וחזרה להרצליה, כאן הקימה את ביתה ונולדו ילדיה ונכדיה.קשת יצירתה של לאה נאור רחבה ביותר: ספרים, שירים, סיפורים, תרגומים, פזמונים למבוגרים ולילדים, תוכניות טלוויזיה, ועוד הרבה. קבלה את פרס זאב לספרות ילדים ואת עיטור אדרסן ותרגומי מופת. ספרה "בואי אמא" שהופיע לא מכבר מתאר בדרך מקורית את חיי הוריה בהרצליה – מימי הבראשית עד תחילת המאה החדשה.לאה נאור תרמה בכתיבתה ללהקות זמר בהרצליה ולחגיגות ה- 80 של העיר.


נאור מרדכי  
זכה בתואר יקיר העיר על פעילותו בתחום החקר, האיסוף והשימור של קורות הרצליה. מלבד מעיסוקיו ופעליו הרבים כסופר וחוקר של תולדות ארץ ישראל והתקשורת הישראלית, מקדיש זמן רב בהתנדבות לתיעוד ורישום ימיה הראשונים של הרצליה, ובכך לדברי ועדת הפרס "העלה תרומה עצומה לתיעוד מורשתה של העיר הרצליה". כיום חבר בהנהלות של "בית הראשונים", ו"מוזיאון הרצליה" ופעיל בוועדת השמות העירונית. 


נג'ארי אברהם 
פעל להנחלת זכר השואה בקרב הנוער. ליווה משלחות נוער למחנות ההשמדה בפולין, ובמפגשים עם בני נוער המחיש את הטרגדיה של העם היהודי כאוד מוצל ועדות חיה למוראות השואה. עסק שנים בעבודה סוציאלית ובעבודה במזכירות עיריית הרצליה.


פלדמן משה 
על פעילותו רבת השנים בהתנדבות בהתמדה רבה  למען הגימלאים.


משה פלדמן
עלה ארצה באנית המעפילים "אקסודוס"  ומאז ועד היום הוא תושב הרצליה. ממיסדי סניף "מבטחים" הרצליה , יו"ר איגוד החיילים  המשוחררים ונכי צה"ל, חבר הנהלת העמותה הגריאטרית של בית החולים מאיר, חבר הנהלת "גמילות חסדים"  ו"הכנסת כלה" ופעיל במזכירות "על"ה" למען הקשיש.מונה מטעם עיריית הרצליה לרכז מתנדבים דוברי רוסית , ועזר לעולים להקלט בארץ באופן היפה ביותר תוך תמיכה ,סיוע  וארגון טיולים.


פפו זולאי
החל משנת 1988 מתנדבת בהרצליה עוסקת בפעילות התנדבותית כל השבוע , מארחת עולים חדשים בביתה , מבקרת בבתי העולים  ןמספקת את צרכיהם מובילה ציוד וריהוט במכונית הפרטית לביתהם  מפעילה כיתות לימוד לעולים חדשים , מארחת לפסח וראש השנה עולים בביתה. הקימה מרכז לחלוקת מזון למשפחות , אוספת מזון לנזקקים מארועים  ומפעילה צוות מתנדבים לפעילויות חשובות אלה.


קינן עופרה
התואר ניתן כהוקרה על פועלה הממושך בתחומי החינוך והרווחה בהרצליה. קינן הקדישה שנים רבות להוראה, ופעלה בהתנדבות לקידום תחומי רווחה בעיר. בין פעולותיה: הקמת שי"ל (שירות ייעוץ לאזרח). במסגרת תפקידה כמנהלת היחידה לשירותים קהילתיים הקימה את לשכת המתנדבים העירונית, וביוזמתה נכללה מגמת " שירותי רווחה" בתוכנית הלימודים של תיכון הראשונים. הקימה את עמותת "נועם" העוסקת בגמילת גברים מאלימות.     


רוזנהק משה 
פעיל בארגוני ניצולי השואה,  הוציא ספר "יזכור" בשלוש שפות  שונות.  מגיל  5 ועד היום מרצה במסגרת לימודי התורה , עסק בהוראה בעיקר בקרב העולים החדשים בהרצליה. עברו ומעשיו רבים מאד הן בחו"ל בתנועה הציונית ובהעפלה בשנת 1951 .מנהל את מכללת הגמלאים בהרצליה בהתנדבות ובהצלחה רבה.


שכטר שמעון  
תואר יקיר העיר ניתן לו על תרומתו לחיים הציבוריים בעיר ולביטחון המדינה. שכטר היה בין מקימי בית ההורים העירוני ע"ש כספי ושימש כחבר הנהלה. בין תפקידיו הרבים:  שירות בהגנה, הקמת ארגון ותיקי ההגנה, שירות בצבא הבריטי, יו"ר ארגון יד לבנים וחבר מועצת עיריית הרצליה.


תנעמי שלמה
פועל ציבורית במשך שנים רבות בסיוע למגזרי האוכלוסיה השונים, בין התפקידים שהוא עשה למען הכלל ובנועם – מזכיר מועצת הפועלים, חבר מועצת העיר, רכז קהילתי , פעיל קליטה מטעם הסוכנות ועוד, פעיל התנדבותית כיו"ר עמותת על"ה.