קול קורא לבתי עסק באיזור התעסוקה ובחוף הים של הרצליה לקבלת תו "נקי מחד פעמי"
מילוי טופס מקוון לקבלת תו "נקי מחד פעמי"
אומרים לא לחד פעמי
מאז המצאתו בתחילת המאה ה-20, הפך הפלסטיק לחומר הגלם השכיח היותר בתעשייה, עקב משקלו הקל ועלותו הזולה. הוא נמצא כמעט בכל מקום ונראה כיום כחלק בלתי נפרד מחיינו.
עם זאת, חסרונותיו של הפלסטיק נהיים ברורים וחמורים יותר ויותר. בין אם מדובר בתהליך הייצור המזהם, הסכנות הבריאותיות או הקושי העצום להיפטר ממנו, ברור לנו שעלינו להפחית את השימוש בפלסטיק בהקדם.
פלסטיק לא מתפרק באופן טבעי (זמן ההתכלות יכול להגיע לאלפי שנים). ישנן דרכים לטיפול בו בתום השימוש, אך אלה רצופות בבעיות משלהן: שריפתו לייצור אנרגיה משחררת חומרים רעילים אל הסביבה ולעלייה בפליטות גזי החממה, הטמנתו בקרקע תורמת לשלל בעיות סביבתיות אחרות.
כשפסולת הפלסטיק מגיעה לים היא עוברת תהליכי בלייה ממי המלח, קרינת השמש, הרוח והגלים. היא מתפרקת לחלקיקים קטנים יותר הנקראים מיקרו פלסטיק. התכונות הכימיות של המיקרו פלסטיק גורמות לו לספוח מהמים שאריות מזהמים, אשר חודרים לגופם של בעלי החיים ומרעילות אותם. בעלי חיים אחרים ניזונים מאלו שנחשפו לחומרים המזהמים, וכך עובר הזיהום במעלה שרשרת המזון.
מניעת הגעתם של מוצרי פלסטיק לזרם האשפה היא מטרה בלתי מושגת בעת הזו, אך אפשר ללמוד כיצד להשתמש בו בתבונה. כשלב ראשון וקריטי, עלינו להפסיק את השימוש במוצרי פלסטיק חד פעמיים. אנו צורכים ומשליכים חד"פ בתדירות גבוהה בלי להקדיש לכך מחשבה.
בישראל, צריכת הכלים החד פעמיים היא מהגבוהות בעולם ביחס לגודל האוכלוסייה - כ-4.5 מיליארד כלים בשנה!
כלים חד פעמיים המשווקים תחת הכותרת "כלים אקולוגיים" או "כלים מתכלים", יתפרקו (אם בכלל) רק בתנאים מאוד מסוימים של טמפרטורה ולחץ. לצערנו, רובם המוחלט של כלים אלה ייזרק לאשפה ויועבר להטמנה, שם נזקיו עלולים להיות אף גבוהים מאלו של הפלסטיק.
ניתן להפסיק את השימוש במוצרים חד פעמיים בקלות. לכל מוצר חד פעמי קיים תחליף, ועם פיתוח והפצת מודעות לנושא, נוכל יחד לטפל בבעיית הפלסטיק ולשמור על העולם שלנו:
- נאמר לא לקשיות, מכסים ושקיות מפלסטיק חד פעמי
- נעשה שימוש חוזר במוצרי פלסטיק, בעיקר במוצרי אריזה כמו שקיות
- נשתמש במוצרים רב פעמיים בלבד במקום חד פעמיים
- נימנע מקניית מוצרים העטופים בפלסטיק שלא לצורך - כמו פירות וירקות בסופרמרקטים
- נשמור על סביבה נקייה ונשליך פסולת לפחי האשפה המתאימים
- נפיץ את המסר לקרובי משפחה, חברים ושותפים לעבודה
בואו נדבר רגע על פלסטיק חד פעמיהידעתם שהוא אחד מאויבי הסביבה המסוכנים ביותר? לאחר שימוש קצר, לעיתים של שניות ספורות, הוא נזרק לאשפה ומוטמן באדמה, ולעיתים (לא מעטות לצערנו - מחקרים מראים שלמעלה מ30%) הוא מושלך לשטחים הפתוחים ולים שם הוא מתפורר למיקרו-פלסטיק, הורג בעלי חיים ימיים ובסוף מגיע גם לגופינו ופוגע בבריאות. עיריית הרצליה, בשיתוף עמותת צלול, מבקשות מכם לומר: "בחוף שלי - בלי חד פעמי!" לבילוי בחוף הים מביאים רק רב פעמי: בקבוקי מים למילוי חוזר (כך גם חוסכים כסף) וכוסות וצלחות רב פעמיות. את הכל אורזים בסל או בשקית רב פעמית! אם אתם קונים שתייה, וותרו על הקשית, ואת עטיפת הגלידה, הקפידו לזרוק רק לפח ועדיף כמה שיותר רחוק מקו החוף! רוצים לקרוא עוד על נזקי הפלסטיק? הגעתם לעמוד הנכון ↓↓↓ מבלים בים בסופי השבוע? חפשו על החוף את סיירות ההסברה של עמותת צלול, ותוכלו לזכות בסל רב פעמי שימושי ומגניב. |
הידעת?
← 90% מהפלסטיק בעולם אינו ממוחזר.
← באוקיינוס השקט משתרעת רצועת אשפה ששטחה 1.6 מיליון קמ"ר, פי 80 משטחה של ישראל.
← כמות הפלסטיק המיוצרת בשנה גדלה כמעט פי 200 מאז 1950, והגיעה ל-381 מיליון טון בשנת 2015.
← מוערך כי ב-2050 יהיו בים יותר מוצרי פלסטיק מאשר בעלי חיים.
← בערך מיליון עופות ימיים ו-100,000 יונקים ימיים מתים כל שנה עקב עיכול פלסטיק, מספר זנים על גבול סכנת הכחדה.
← חמש מדינות באסיה - סין, אינדונזיה, הפיליפינים, ווייטנאם ותאילנד אחראיות ל60% מזיהום הפלסטיק באוקיינוסים.
← האדם הממוצע בישראל מייצר 1.7 ק"ג פסולת מדי יום. 41% מנפחה מורכב מפסולת פלסטיק.
← צריכת הכלים החד - פעמיים בישראל היא מהגבוהות בעולם ביחס לגודל האוכלוסייה.
← כמויות המיקרו - פלסטיק שמגיעות למי הים הישראליים גדולות פי 10 לעומת הממוצע במדינות האחרות לחופי הים התיכון.
על הפלסטיק
כיום הפלסטיק הוא חומר הגלם השכיח ביותר בתעשייה, עקב מספר סיבות: הוא קל משקל, עמיד, זול ומבודד. יתרונות אלה מייצרים את חסרונותיו:
נדרש לו מאות שנים, אם בכלל כדי להתכלות. הפלסטיק לא מתכלה ביולוגית, אלא מתפזר בסביבה וגורם לנזקים רבים.
תהליך ייצור הפלסטיק גורם לפליטת גזי חממה חזקים כמו מתאן, וכמות גדולה של פחמן דו חמצני. ייצור של מוצרי פלסטיק מנפט גולמי דורש כמות גבוהה בהרבה של אנרגיה לעומת מוצרים אחרים כמו עץ או פלדה.
גם הדרכים השונות להיפטר מפלסטיק אינן מושלמות: שריפת פלסטיק משחררת חומרים רעילים אל הסביבה. הטמנתו במזבלה גורמת לעלייה בפליטת גזי חממה, וניתן למחזר רק חלק קטן מהפלסטיק המיוצר.
איך כל זה משפיע עלינו?
בחלקיקי הפלסטיק יש חומרים כימיים שעלולים לזלוג החוצה בעת חימום וכיפוף ולפגוע בבריאות האדם.
חומרים כמו פתלטים וביספינול A עלולים לגרום להפרעות הורמונליות, התפתחותיות ואף לסרטן.
פסולת הפלסטיק שמגיעה לים עוברת תהליכי בלייה, ממי המלח, קרינת השמש, הרוח והגלים. היא מתפרקת לחלקיקים קטנים יותר הנקראים מיקרו פלסטיק.
התכונות הכימיות של מיקרו - פלסטיק גורמות לו לספוח מהמים שאריות מזהמים, אשר חודרות לגופם של בעלי החיים ומרעילות אותם. בהמשך, בעלי חיים אחרים ניזונים מאלו אשר נחשפו לחומרים המזהמים, וכך הזיהום עובר במעלה שרשרת המזון.
אז מה עושים עכשיו?
בשנים האחרונות, מדינות רבות מסביב לעולם החלו להתגייס למען הפחתת ייצור ושימוש בפלסטיק. במדינות כמו מצרים, טאיוואן, קניה, צ'ילה ובערים כמו סיאטל, בריסל ובואנוס איירס חל איסור ו/או קנס על שימוש, ייצור או חלוקת שקיות פלסטיק, כלים חד פעמיים או קשיות פלסטיק. ביוני 2019 אישור האיחוד האירופי דירקטיבה חדשנית להגבלת פלסטיק חד פעמי ולצמצום נזקיו.
בישראל מאז 2017 חל מס על שימוש בשקיות פלסטיק. שנה לאחר שנכנס לתוקפו,
חלה הפחתה של כ80% בצריכת השקיות בקרב קמעונאי המזון הגדולים בישראל.
פרויקט עיר ללא פלסטיק בעיריית הרצליה
עיריית הרצליה השיקה את פרויקט "עיר ללא פלסטיק" בשיתוף עם עמותת "צלול" על מנת להפחית את השימוש בפלסטיק חד פעמי בעיר - במשרדי העירייה, במערכת החינוך, במוסדות הציבור ובבתי התושבים. מאז שהחל המהלך ביולי 2018:
← משרדי העירייה עברו לשימוש בכלי פלסטיק ממקורות טבעיים ולמדו על הנזקים דרך הרצאות וסיורים בפארק המחזור חירייה.
← שני בתי ספר הפכו ל"בתי ספר ללא חד פעמי" ואלפי ילדים בעיר השתתפו בתוכנית חינוכית על השלכות נזקי הפלסטיק והפתרונות.
← מתנדבי "צלול" ערכו סקר פסולת בחוף הים במטרה להבין מה מביא אתו הציבור לים וכיצד ניתן לשנות זאת.
← הושקה יוזמה באזור התעסוקה של משלוחי ארוחות לחברות ההייטק, בכלים רב פעמיים
← בקיץ 2019 הושק קמפיין "חופשי מפלסטיק - בחוף שלי בלי חד פעמי" - להפחתת השימוש בפלסטיק חד פעמי בחופי הרחצה בעיר. במהלכו צוותי הסברה של עמותת צלול מסבירים לרוחצים על נזקי הפלסטיק ומחלקים שקיות רב פעמיות. בחופים ומחלקים הקמפיין בתמיכת המשרד להגנת הסביבה ועמותת אקואושיין.
מה עוד אפשר לעשות?
הפסקת השימוש בפלסטיק לחלוטין היא מטרה בלתי אפשרית - אך אפשר ללמוד כיצד להשתמש בו בתבונה:
← לנסות ולהמעיט בשימוש במוצרי פלסטיק, בעיקר אלו החד פעמיים, ולהפחית צריכה: להגיד לא לקשיות, מכסים ושקיות מפלסטיק חד פעמי אם אפשר.
← לעשות שימוש חוזר במוצרי פלסטיק, בעיקר במוצרי אריזה כמו שקיות.
← להשתמש בבקבוקי שתייה, כוסות קפה ושקיות רב פעמיות.
← להימנע מקניית מוצרים העטופים בפלסטיק שלא לצורך - כמו פירות וירקות בסופרמרקטים.
← לאסוף בקבוקי פלסטיק הניתנים למחזור ולהעבירם למכלי המחזור.
← לשמור על סביבה נקייה ולהשליך פסולת שאינה ניתנת למחזור אך ורק לפחי האשפה.
← להפיץ את המסר לקרובי משפחה, חברים ושותפים לעבודה.